למה לא כדאי למהר להעלות את ילדכם לכתה א’?

כשילדים עולים לגן חובה הם בדרך כלל מבינים שבשנה הבאה הם עולים לכתה א’. הם נחשבים ה”בוגרים” בגן ומצופה מהם להתנהג בהתאם.

רוב הילדים שמחים להרגיש גדולים ולדעת שהם אמורים לעלות עם החברים בשנה הבאה לכתה א’-בעיקר אלו עם אחים בוגרים בבית הספר אך חלק חוששים ולא תמיד מראים זאת באופן ברור.

ומה קורה להורים לילדים בגן חובה?

בדיוק כמו הילדים עצמם; חלקם בטוחים שהילד או הילדה שלהם יסתדרו ויצליחו מאוד בבית הספר- ישנם ילדים שבית הספר “בא להם בזמן” והם יהנו מאד מהמעבר אליו, וחלקם מאד חוששים.

החשש של ההורים יכול לנבוע מכמה גורמים:

  • ספק לגבי הבשלות של הילד/ה או היכולת שלה/ו להשתלב בצורה טובה בבית ספר
  • התלבטויות שקשורות להתאמת בית הספר לילד/ה – האם להסתפק בבית הספר הקרוב לבית או דווקא לשלוח לבית ספר עם “גוון” אחר?
  • גם זכרונות ילדות אישיות (ולא נעימות) של ההורים כשהיו תלמידים בבית הספר יכולים להשפיע ולעורר באופן טבעי חשש או חרדה.

כל המחשבות הללו מובנות מאוד, ואני חושבת שעל כל הורה לתת להן מקום ולא לקבל את העליה לכתה א’ כמשהו אוטומטי.

מה התהליך לקראת העלייה לכתה א’ (בשנים נטולות קורונה)

מצדה של מערכת החינוך, התהליך מתחיל לרוב לאחר החגים בגן החובה.

ההורים מוזמנים למפגש אישי עם צוות הגן, ובו מדברים על ההתנהלות של הילד/ה בגן וחושבים יחד על השנה הבאה.

מרבית הילדים (בעיקר אלו שנולדו בחודשים הראשונים של השנה האזרחית) או אלו שנשארו שנה נוספת בגן, מיועדים באופן טבעי לעלות לבית הספר.

עבור ילדים שאובחנו בעבר ונמצאו אצלם קשיים, שאלת העלייה לבית הספר תעלה בסביבות ינואר- פברואר- חלק מהילדים יישארו שנה נוספת בגן, חלקם יעלו לכתה א’ וחלקם יהיו מועמדים להשמה במסגרות חינוך מיוחדות בגן או בבית ספר.

ילדים שניכר שיש להם קושי משמעותי בתחום הרגשי, לימודי או חברתי, צוות הגן יפנה את הוריהם למכון להתפתחות הילד על מנת לערוך אבחון ולקבוע מה הקשיים ובאלו מהם צריך לטפל.

חשוב להגיד שאם אתם מרגישים בקשיים כאלה או אחרים אל תתמהמהו! הזמינו תור למכון להתפתחות הילד על מנת להבין ממה נובעים הקשיים ולאלו טיפולים זקוק ילדכם.

אז מה אני רוצה לחדש?

יש ילדים, אולי אפילו מדובר בילד/ה שלך, שאין להם בעיות מאד משמעותיות, מדובר בילדים נבונים אך  קצת יותר רגישים, מתרפקים, מתקשים להיפרד מכם. ילדים שזקוקים לתשומת לבכם באופן קבוע או לתשומת הלב של הגננת באופן ייחודי.

אני מניחה, שאת הילדים הללו שעודם “ילדותיים” יותר, אתם או אנשי מקצוע מתקשים לראות בשנה הבאה בתוך בית ספר גדול. את הילדים ה”אלו” אל תמהרו לשלוח לכתה א’!

אם יש לכם ילד/ה בגן חובה ואתם לא ממש שלמים עם המעבר לבית הספר בשנה הבאה, הייתי ממליצה בשלב הזה לא לדבר אתו/ה על כך שבשנה הבאה הוא/היא יעלו לכתה א’. אפשר לדבר על כך שזו אפשרות שאינה מובטחת.

אני ממליצה לתת לילדים להנות מהזמן שלהם בגן ולקחת לעצמכם זמן להתבוננות מעמיקה בילד/ה שלכם ולחשוב על האופציה להישאר שנה נוספת בגן.

במהלך השנים ראיתי המון ילדות וילדים שדווקא השארתם שנה נוספת גן היתה קריטית לעתידם.

את הצלקות מכתה א’ עלולים לסחוב כל החיים  

בשנה החולפת ליוויתי שלושה ילדים שהוריהם היכו על חטא על שהתעקשו להעלות אותם לכתה א’ טרם עת.

מדובר בשלושה ילדים חכמים ומוכשרים מאד, אשר גוררים פערים לימודיים גדולים, תחושת כישלון וביטחון עצמי נמוך מאוד. בשלושת המקרים כתה א’ תוארה כשנה נוראית בה הילדים התקשו להיפרד מהוריהם, שנה בה הם לא תפקדו לימודית ואף פיתחו בעיות רגשיות והתנהגותיות חמורות. ההורים נקראו לבית הספר כמעט מידי יום לבוא לקחת את ילדיהם מבית הספר כי לבתי הספר לא היו את הכלים להתמודד עם קשיים משמעותיים כל כך כפי שבאו לידי ביטוי.

לגבי שלושת הילדים הללו יתכן שסבל רב היה נחסך מהם ומהוריהם אילו היו מגיעים לבית הספר שנה מאוחר יותר, בשלים יותר.

כתה א’ היא הבסיס לצבירת חוויות למידה, הצלחה ולבנית תחושת ערך ומסוגלות.

כשהחוויות בשנת הלימודים הראשונה בבית הספר קשות וטראומטיות זה עלול להשפיע על ההתנהלות לאורך כל החיים.

אני מקווה שהצלחתי לתת לכם כמה נקודות למחשבה, ובעיקר לעצור ולבחון את העלייה לכיתה א’ ולא לקחת אותה כמובן מאליו.

אשמח שתשתפו את הטקסט עם כל מי שעשוי להזדקק לו.

כמו תמיד, אני כאן על מנת לסייע לכם בקבלת ההחלטה, ובבחירה הנכונה ביותר עבור ילדיכם.

שלכם,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top דילוג לתוכן