על פחד מסייעות שילוב ואיך הצלחתי להתגבר עליו

כשהייתי מחנכת צעירה בתחילת הדרך, הודיעה לי מנהלת בית הספר לחינוך מיוחד בו עבדתי שבמשך מספר שעות בשבוע אכנס לכיתה יחד עם סייעת. אני חייבת להודות שבהתחלה נעלבתי: בשביל מה אני זקוקה לעזרה? הרי סייעת מבוגרת רק תעביר עליי ביקורת. חששתי מעוד אדם שיחדור ל”טריטוריה” שלי ויסכן את המעמד שאני בונה מול התלמידים והוריהם. מרוב חשש הרחקתי את הסייעת על ידי משימות כמו צילום, שכפול ואפילו לצאת ל”סיבוב” עם תלמיד או תלמידה שהקשו על מהלך השיעור – העיקר שלא תהיה יחד איתי.

לקח לי זמן להוריד מעצמי את מעטה ה”כל יכולה” ולאפשר לעצמי לקבל את אותה סיעת כקולגה. רק אז הבנתי עד כמה חיה,דליה, רינה היוו עבורי ועבור תלמידיי מקור לתמיכה אדירה. הן היו איתי בכל ביקורי הבית (הקפדתי להגיע לביתם של תלמידיי אחת לשנה), מהן למדתי מה קרה עם כל תלמיד ותלמידה ביום החופשי שלי ואיתן גם יכולתי לבנות תוכניות מותאמות לכל ילד וילד/ה בכתה ולעבוד בקבוצות קטנות. זה קרה רק , כשהביטחון המקצועי שלי עלה וכשהפסקתי להרגיש מאויימת.

כשהתחלתי לנהל בית ספר לחינוך מיוחד כבר הכרתי את תפקידי הסייעות הכיתתיות והבנתי את ההון האנושי הרב והמקצועי שיש בהן ולכן בצוות הניהול הבית ספרי תמיד הייתה גם סייעת. אז לראשונה גם הכרתי את הסייעים והסייעות של התלמידים והתלמידות על הרצף האוטיסטי, אשר נבחרו בקפידה על ידי הורי התלמידים המשולבים (5% מכלל תלמידי בית הספר היו משולבים עם סיוע).אותם צעירים וצעירות משכילים היו בשלב הראשון רק “משקיפים” על העשייה. הם היו עסוקים רק בליווי התלמידים המשולבים ופחות מעורבים בחיי בית הספר. חלקם אף ישב בכיתה ורשמו דו”ח מפורט להורים על מה שקורה בכל שיעור.

לשמחתי, תחושת הזרות המוכרת לגבי אנשים שמצטרפים למארג קיים, פנתה עם הזמן את המקום לאמון. מתוך האמון למדנו כיצד ניתן לשלב את הסיוע החיצוני במארג בית הספר, ולסייע גם לתלמידים – אך גם לצוות המחנך.

את כל הזיכרונות הללו אני נושאת כאשר נושא הסיוע והמשלבים עולה שוב לכותרות. נושא הסייעות במערכת החינוך הוא נושא מורכב וכאוב, אשר חייב להיבדק ולעלות באופן מידי על סדר היום הלאומי. אך לצד הרמה הלאומית, עלינו לנסות ולהבין ברמה האישית את כל אחד מהצדדים, על מנת לאפשר תקשורת טובה ופתוחה.

למה הכוונה?
אם אתם הורים לילד שאמור להשתלב בגן ובו גננת חדשה וחסרת ניסיון, נסו להבין מה עובר עליה. אם אתם הורים לילד שמשתלב בבית ספר בו יש מנהל/ת חדש/ה, נסו להבין את החשש שיש לו/ה מפניכם ונסו לעזור לו/ה – לא ממקום שיפוטי, אלא למענכם ולמענה.

אם גם לכם יש חשש מפני סייעות השילוב, או מפני ההתייחסות אליהן או אליכם, אל תהססו לבטא אותו בקול רם. שילוב של אדם נוסף במארג בית הספר יכול להיות מאיים ומפחיד, אך משום שטובתם של התלמידים והתלמידות עומדת בראש כל אחד ואחת מהסובבים אותם – אנחנו יכולים להפוך את המקום למקפצת תמיכה וקידום אדירה.

האם גם לכם יש סיפור הקשור לסיוע? אני כאן עבורכם בשביל להתלבט, לחשוב, לקדם ולסייע – עבור התלמידים ועבורכם.

שלכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top דילוג לתוכן