איך אפשר ל”יצר” מפגשים חברתיים בקהילה לילדים הלומדים במסגרות חינוך מיוחד ומחוץ לה
השבוע, נתקלתי בפוסט בו אמא לילדה על הרצף האוטיסטי הלומדת במסגרת של כתת תקשורת מחוץ לעיר, מבקשת מחבריה בפייסבוק להם יש ילדים בגילאי בתה, להתארח ולארח אותה עם בתה בימי חופשת הפסח על מנת לייצר מפגשים חברתיים.
זוהי סוגיה כאובה מאד. משיחות עם הורים לילדים הלומדים במסגרות חינוך מיוחד שאינן צמודות למקום מגוריהם, עולה הכאב והתסכול בגין הבדידות החברתית שנגזרת עליהם(הן על הורים והן על ילדיהם) בשל העובדה שהם לומדים במסגרת חינוכית (טובה ככל שתהיה) המרוחקת מביתם.
לפעמים הורים מעדיפים להשאיר את ילדיהם בשילוב במסגרת חינוכית רגילה בסביבת מקום מגוריהם בשל הפחד מהניתוק החברתי והקהילתי.
אם אתם הורים לילדים הלומדים בחינוך המיוחד מחוץ לישוב שלכם ואתם מרגישים שהילד/ה ואתם מנותקים חברתית בישוביש לי המלצה עבורכם;
- שתפו את צוות המסגרת החינוכית של ילדכם במצוקה. יתכן והיועצ/ת של המסגרת החינוכית או העובד/ת הסוציאלי/ת יעזרו לכם ביצירת הקשר עם הקהילה במקום מגוריכם. אם לא –
- פנו למנהל/ת מחלקת החינוך ברשות המקומית, פירשו בפניו/ה את הקושי שלכם ושל בנכם/בתכם ובקשו להצמיד את הילד/ה שלכם לגן/כתה בסמוך למקום מגוריכם ליום בשבוע. ההצמדה היא ברמת ההכרות (גם עם ההורים), ההשתלבות החברתית ביום לימודים, בחגים, בטקסים ובכל המקומות הקהילתיים כמו גן שעשועים, מרכז קהילתי או בריכה.
קשר הראשוני הוא זכות בסיסית. עצמת הקשר או ההשתלבות יום בשבוע בתוך המסגרת החינוכית, תהיה תלויה בילד/ה בצרכיו/ה וברצונותיו/ה.
ממליצה לא לוותר על הזכות להיות חלק מהקהילה.
שלכם ובשבילכם,
