הילד יוצא לטיול שנתי ואתם מתבקשים להיות הורה מלווה
טיולים הם חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים.
יש ילדים, שהיציאה לטבע או יציאה מהשגרה, “מאווררת” אותם, גורמת להנאה וזורעת אושר גדול והנאה צרופה.
יש ילדים, שהיציאה מהשגרה, מעוררת חרדות גדולות וכמעט משתקת אותם.
כל ילד/ה עם האופי המיוחד שלו/ה.
ואנחנו כהורים, חייבים להיות קשובים לתחושות של כל אחד ואחת.
מציעה כמה נקודות למחשבה באשר ליציאה לטיולים בשנת הלימודים:
- צאו מנקודה הנחה, שטיול זה לא בהכרח “כיף”. נסו לזהות או לשאול את ילדכם מה הם מרגישים? האם הם באמת שמחים? אולי הם חוששים? ואם כן ממה?
- ההתארגנות לטיול יכולה להיות “כלי” עבודה מצוין לקראת כל פעילות. אלו הרגלי חיים חשובים המסייעים בתפקוד יום יומי. הכוונה: לתת לילדים כלים להתנהלות לא להכין עבורם!
- חשוב לדבר מבעוד מועד על הטיול ולהתארגן אליו: להכין רשימת ציוד, להיכנס לאתרי אינטרנט כדי לראות את המקומות בהם אמורים לבקר- יש ילדים (בעיקר אלו עם החרדות), שחייבים לדעת בדיוק מה עומד לקרות. ככל שתספקו יותר מידע, כך יש סיכוי, שרמת החרדה תפחת.
- יש ילדים שמאד מוטרדים על יד מי הם ישבו באוטובוס. חשוב לדבר על כך ולתת מקום לחשש.
- ויש הורים, שיתבקשו על ידי הגננ/ת או המחנכ/ת או המנהל/ת להתלוות לטיול. אני יודעת שלעיתים זה ממש מעצבן/מרגיז/מתסכל.
מה המלצתי במקרה שתתבקשו ללוות טיול או במילים אחרות, שהליווי שלכם הוא התנאי ליציאתו/ה של ילדכם לטיול?
נסו לראות זאת כהזדמנות להיות עם הילד/ה שלכם, להנות מזמן איכות ולהכיר טוב יותר את הדינמיקה שנמצאת בכתה.
זכרו שהילד/ה שלכם, שומעים את הכעס שלכם על ה”מערכת” וזה לא עושה להם טוב. נסו ל”הצניע” את הכעס, ועשו הכול כדי שילדכם יצאו לטיול.
מברכת בטיולים נעימים ובאיסוף חוויות טובות ומעצימות.
שלכם ובשבילכם,
