על חג הקציר ואיך זה קשור לתפקידנו כהורים דווקא בתקופה הזו של השנה

אנו בתקופה של קצירת העומר. החיטה נזרעה בסתיו, נבטה וצמחה לאורך החורף והאביב, ולקראת חג הביכורים נקצרת ברינה.
השנה היו גשמי ברכה והחיטה צמחה ובצדי הדרכים כבר ניתן לראות את השדות המצהיבים שבחלקם יש כבר ערמות חציר.

מה קורה בשנה דלה בגשם, כשאין הרבה תבואה והיבול דל ומאכזב?

קוצרים בכל זאת!

ומדוע?

כי האדמה זקוקה לריענון, לתיחוח, להתחדשות ולתקווה מחודשת ביבול של העונה הבאה.

עד כאן הטבע, ומה קורה כרגע עם הילדים שלנו?

אנחנו נמצאים כחודשיים לפני סיום שנת הלימודים. השנה, על אחת כמה וכמה בשל הקורונה, זו הזדמנות מצוינת לעצירה, התחדשות והשתדרגות לקראת השנה הבאה.

שנת הקורונה הביאה עימה “יבול דל” בקרב המון ילדים. הכוונה לקשיים שיכולים להתבטא בכל מיני תחומים לדוגמא: תפקוד לימודי בעייתי, בפערים לימודיים, בציונים נמוכים, בקשיים התנהגותיים, קשיים רגשיים כמו התפרצויות ו/או הסתגרות וכן קשיים חברתיים.

כמו שהאדמה זקוקה להכשרה (“להכשיר את הקרקע”), כך גם ילדים, אחרי שנה מורכבת וצחיחה, זקוקים  לניקיון, להפיכה, לדישון ולהתכוננות לקראת השתילה/ זריעה הבאה – התכוננות לקראת התחלה חדשה וטובה.

לפני האתחול עלינו לחפש את היבול שדווקא כן צמח השנה; למצוא התקדמויות (גם אם הכי קטנות) בכל תחום, לקרוא להן בשם ולתת להן מקום של כבוד.

חשוב לעצור רגע ולהראות לילד/ה שלנו, שאנחנו רואים ומעריכים – אלו הביכורים של השנה הזו.

במקביל, להסתכל קדימה ולהתחיל בפעולות שיקלו על ההמשך.

למה הכוונה?

יש להסתכל על התחומים השונים כמו: התחום החברתי, התחום התפקודי, התחום הלימודי, התחום הרגשי

ולראות במה הילד/ה שלנו מתקשה וזקוק/ה לעזרה. זה הזמן לחשוב כיצד ניתן לקדם אותו/ה.

להקשיב להמלצות שנתנו מצוות הגן או בית הספר ולחשוב כיצד ניתן לממש אותן.

לחזור להמלצות מאבחונים (אם נעשו) ולבצע אותן ואולי, זה הזמן להתחיל בתהליך אבחוני לילדים שזקוקים לכך.

אם לילד/ה הומלץ טיפול רגשי, אל תחכו לתחילת השנה הבאה, התחילו כעת.

ילדים שהוצע להם טיפול תרופתי ולא יצא לכם עד כה לטפל בכך, זה הזמן להניע מהלך, לקבוע תור ולנסות גם את זה.

זכרו: שנת הלימודים אמנם אוטוטו מסתיימת אך החיים ממשיכים ולא עוצרים לרגע והילדים ממשיכים ללכת עם אותן מצוקות ואכזבות מאותה “עונה” גרועה שעברה עליהם.

זה הזמן לעזור להם לעשות את השינוי ולהכין את הקרקע ל”עונה” טובה יותר.

כנאמר: “הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ” (תהלים קכו, ה)

אני מאמינה שאם נזרע נכון ובזמן, נצליח לקצור בהנאה ובשמחה בהמשך הדרך.

יש לכם מחשבות/השגות בענין? איך אתם מתכוננים לעזור לילדיכם?

אני כאן על מנת לעזור לכם, לייעץ בדבר התהליכים שכדאי להתחיל כאן ועכשיו, לסייע בהכוונה, בחשיבה מחוץ למסגרת וביצירת תוכנית מיטבית עבור ילדיכם .

זכרו, כל ילד/ה רוצה לזכות לביכורים מבורכים בכל שנה מחדש.

שיהיה לכולנו חג שבועות שמח! וקיץ טוב

שלכם